במסגרת הטיפול הפיזיותרפי, ישנן מספר המלצות שהייתי נותנת לה.
חשוב לציין, כי ההמלצות הן כלליות, בגדר טיפים, ואינן מהוות תחליף לבדיקה וטיפול של פיזיותרפיסטית רצפת אגן.
נתחיל בתופעת התכיפות. יפעת סיפרה כי הולכת הרבה לשירותים. לתופעה זו הייתי מציעה מה שנקרא 'אימון שלפוחית'. כלומר, עליה לנסות להתאפק מעט בין התרוקנות להתרוקנות ולהגדיל בהדרגה את הנפחים שהשלפוחית שלה יכולה לשאת לדוגמה: אם היא הייתה הולכת לשירותים מדי שעה, אבקש ממנה לנסות ללכת לשירותים כל שעה ורבע. אח"כ ננסה להגדיל את הטווחים לשעה וחצי, כשהמטרה היא שתלך לשירותים 2-3 שעות בזמן ערות. זאת כמובן בתנאי שאין לה מחלות נוספות, כמו סכרת, שמתבטאות גם בהשתנה תכופה עקב עליית נפח השתן.
האימון במטרה להגיע לנפחים גדולים יותר של השלפוחית ייטיב גם עם תופעת הדחיפות. יפעת הלא מתקשה להתאפק ודולפת בהזדמנויות שונות בלי שליטה על כך, ולכן בעצם היא גם הולכת לשירותים לעתים תכופות. לכן, אצייד אותה ב"טכניקות דחייה", שיעזרו לה למנוע את הדליפה. בזמן דחיפות, אמליץ לה לעצור ולא לזוז כדי שתוכל לשלוט בנעשה, ואם היא יכולה עדיף לשבת. כמו-כן אמליץ לה לנשום עמוק ולנסות להסיח את דעתה מהצורך לתת שתן. בנוסף, כדאי שתבצע 3-4 כיווצים עדינים של שרירי רצפת האגן למשך 3-4 ש' והרפיה (מדובר בכיווץ עדין, שמפעיל בעיקר את החלק הסוגר של שרירי רצפת האגן) (להזכירכן, על מנת לוודא שמבצעים תנועת סגירה ולא דחיפה החוצה, רצוי מאוד להיבדק על ידי פיזיותרפיסטית של רצפת אגן באזור מגוריכן).
בנוגע לנוקטוריה - ההתעוררות של יפעת במהלך הלילה לצורך הליכה לשירותים: שוחחנו בפוסט הקודם על השינה וחשיבותה הרבה לתפקוד כל מערכות הגוף. בגילה של יפעת עליה לישון כ7-8 שעות לערך. לכן, אציע לה להימנע משתייה או אכילת מזון נוזלי (כמרק, פירות וירקות עתירי נוזלים) כשעתיים-שלוש לפני השינה. בנוסף, כדאי לה להפחית צריכת משקאות שידועים כמשתנים: קפה, תה, קולה שוקו, בירה, הדרים ואבטיח; מצד שני חשוב לשמור על צריכת מים סבירה (כ-1.5 עד 2 ליטר ביום).
יפעת רצה 3 פעמים בשבוע בקבוצת ריצה. הריצה מהווה עבורה מפגש חברתי ופעילות גופנית מבורכת, שמאפשרת לה להתאוורר מהשגרה היומיומית ולאגור כוחות. לכן, מטרתי לעודד אותה לבצע את הפעילות החשובה הזאת בצורה הנכונה ביותר שניתן. אם הדליפה היא משמעותית אציע לה להפחית מעט את רמת המאמץ לתקופה ולשמור על פעילות גופנית פחות מאמצת, כמו ריצה קצרה יותר או הליכה. אם הדליפה פחות משמעותית - אציע לה להמשיך להשתמש בפדים תוך כדי ריצה. בכל מקרה אסביר, שבמקביל היא חייבת לחזק את שרירי רצפת האגן שלה כדי למנוע את דליפת השתן. כחימום לפני ריצה אבקש ממנה לבצע תרגול של 5 דק' של שרירי רצפת האגן. המינון המומלץ הינו 3-10 שניות איסוף (על פי רמת היכולת), 10 חזרות, הרפיה קצרה בין חזרה לחזרה. הפסקה של 1-5 דקות בהן תוכל לבצע תרגול אחר של מתיחות דינאמיות כלליות וביצוע נוסף של הסט הנ"ל. כדי לחזק את השרירים, הכיווץ צריך להיות חזק ככל שניתן ותנועת הכיווץ צריכה להתבצע כתנועת סגירה ושאיבה פנימה למעלה, כאילו שואבים ספגטי דרך הסוגרים. בתום הריצה אבקש ממנה לבצע 2 סטים נוספים. כך היא תרוויח התמדה בתרגול שרירי רצפת האגן.
ואוו כמה הנחיות...
לא לדאוג!
קשה לעכל כל כך הרבה הנחיות בפגישה אחת.
בטיפול הפיזיותרפי ההמלצות ניתנות בצורה מדורגת, בהתאמה מדויקת למטופלת ותוך מעקב מתמיד אחר איכות הביצוע.
בהצלחה!