מניעה

בפוסט הקודם שוחחנו על הפרעות שונות לרצפת האגן שיכולות להופיע בהריון ובלידה.

האם לדעתכן ניתן למנוע אותן?

בתקופת ההיריון

ידוע כי במהלך ההיריון, תרגול שרירי רצפת האגן עוזר למניעה או מזעור של בריחת שתן לאחר הלידה.

תרגיל מתאים לתקופת ההיריון פורסם בפוסטים קודמים. אולם, כדאי קודם לכן להגיע לבדיקה אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן לשם התאמת תרגול ספציפי.

בנוסף, במידת האפשר, כדאי לשמור על משקל סביר במהלך ההיריון, היות ומשקל גבוה מעלה שכיחות של דליפת שתן בהיריון ולאחר הלידה וכן צניחות ותסמינים נוספים.

עיסוי ומתיחה של הפריניאום (חיץ הנקבים), יכול גם הוא להפחית מקרים של נזק לפריניאום. אולם, אין לכך השפעה על נזק לסוגר האנלי. נזק לסוגר האנלי משמעו חוסר שליטה על מתן צואה, המהווה פגיעה משמעותית באיכות החיים.

בלידה

בלידה ואגינלית נמתחות ומתרחבות הרקמות ברצפת האגן. לכן, הלידה היא טראומטית לרצפת האגן.

בתור מי שחוותה לידות, הדבר החשוב ביותר, לדעתי, היא להיות קשוב לצוות הרפואי על מנת לעבור את הלידה בצורה הטובה והבטוחה ביותר.

עם זאת, יש מספר טיפים שיכולים להיטיב עם רצפת האגן גם בשלב השני- שלב הלחיצות, וכדאי שגם את תדעי מהן.

אחת הדרכים הכי משמעותיות למנוע נזקים ברצפת האגן, היא להניח קומפרסים חמים על הפריניאום בשלב הלחיצות. המיילדות כמובן יודעות על כך ומשתמשות בכך למניעת קרעים. פחות קרעים משמעם הפחתה משמעותית בהפרעות של בריחת שתן ו/או נזק לסוגר האנלי.

לגבי התנוחה בלידה, ידוע כי הכי התנוחה המיטיבה ביותר לרצפת האגן הינה עמידה (בעזרת תלייה), לעומת תנוחה של שכיבה על הגב עם רגליים פסוקות (ליטוטומי) שיכולה לגרום הכי הרבה נזק. שכיבה על הצד עדיפה על שכיבה על הגב, אך נמצאה כמגינה בעיקר על נשים בלידה ראשונה.

לגבי הלחיצות, מאוד חשוב להיות קשובה למיילדת כדי למנוע קרעים ברצפת האגן. את הלחיצות כדאי לבצע תוך כדי הוצאת אוויר- שששש או דרך הפקת קול נמוך אאא...אווו.

כיום אפיזיוטומיה (חתך יזום של הפריניאום), נעשה על ידי המיילדת במקרים חריגים, לשם קידום הלידה במקרי חירום או אם קיימת סכנה לנזק חמור לרצפת האגן. כדאי לסמוך על הצוות הרפואי שיחליט מתי להתערב בצורה זו.

לאחר הלידה

העמסה מדורגת וחזרה לפעילות גופנית מומלצת מאוד. יש דרכים לעשות כן ועל כך ארחיב בפוסט הבא.