top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תשירה גור אריה

משהו עוצר אותי...

בפוסט הקודם שוחחנו על מערכת העיכול התחתונה ועל תופעת העצירות השכיחה.

יש כאילו שחוות זאת בהריון ולאחר לידה, ויש כאילו שלחץ החיים מעכב אותם מלהתרוקן וחווים עצירות כרונית.

הרבה פעמים ניתן לפתור בעיה זו על ידי שינוי הרגלים פשוט.

סיפורה של ניצן ממחיש זאת.


ניצן בת 35 אם ל-2 ילדים קטנים ובהריון מתקדם. היא מבלה עם ילדיה שעות רבות ולעיתים מצליחה להתרוקן חלקית או כלל לא. הרבה פעמים כשהיא הולכת לשירותים היא אינה לבד. מצטרפים אליה בין 1-2 ילדים, שכן היא חוששת להשאירם ללא השגחה. המצב לא טוב בהרבה כשבעלה בבית. כשהיא מנסה להתרוקן היא שומעת את הילדים רבים או משתוללים, ומתקשה להתנתק מרחשי הבית. רק בערב אחרי השכבות מצליחה ניצן להקדיש זמן לעצמה. היא מתקלחת, מנסה להירגע ומתיישבת בשירותים. לעיתים היא שותה כוס מים ומיד מצליחה להתרוקן. לעיתים אינה מצליחה כלל למרות שחשה תחושת לחץ וצורך. כשהולכת לישון עם 'בטן מלאה' היא מתקשה לישון. הבטן כואבת ונראה שיש לה חיים משל עצמה. כשניצן קמה בבוקר לאחר שינה לא רגועה, היא מנסה לשתות קפה ומים ולגשת לשירותים. בדיוק כשהיא מוכנה להתפנות, היא שומעת קול של בכי ומנסה להזדרז ולגשת אל בנה.


יום אחד הייתה ניצן אצל חברתה דינה, וביקשה ממנה לשמור על הילדים בשעה שהלכה להתרוקן. היא שיתפה אותה בתופעה המכבידה, ודינה שיקפה לה שהיא סובלת מעצירות. היא סיפרה שגם היא בהריון סבלה מכך, ופנתה לרופאת המשפחה שלה כדי לפתור את הבעיה. למזלה, רופאת המשפחה הייתה מודעת לנושא. היא המליצה לה לפנות לפיזיותרפיה, ושם ניתנו לה מספר המלצות שהקלו עליה מאוד. ניצן שמחה שיש מענה לתופעה, וביקשה מדינה את הטלפון של הפיזיותרפיסטית שעזרה לה.


כשניצן פנתה לרופא המשפחה שלה לקבלת הפנייה, הרופא שלה לא ידע על הטיפול הפיזיותרפי והיסס. ניצן סיפרה לו על חברתה דינה והוא אמר שאינו מתנגד, אך ירצה לשמוע אם אכן חל שיפור במצבה.

ניצן נפגשה עם הפיזיותרפיסטית עליה קיבלה המלצה, ושיתפה אותה בקשיים שלה. היא עברה תשאול מקיף, ולאחריו קיבלה

מספר המלצות לשינוי הרגלי ההתרוקנות שלה:


תנוחה:

· למקם שרפרף קטן תחת הרגליים בזמן הישיבה בשירותים-ברכיים גבוהות מירכיים

· סיבוב פנימי של הירכיים ("נשיקות" בין הברכיים) – כדי לפתוח את פי הטבעת

· במידת הצורך תנועתיות של פלג גוף עליון – לכיוונים שונים

· אם חייבים ללחוץ – רק תוך כדי/ בסוף נשיפה ובהזדקפות ואפשר גם עם הפקת קול שששש...


שתייה:

· לשתות 2 כוסות מים בבוקר ולהיכנס לשירותים

· להקפיד לשתות לאורך היום בין 1.5-2 ליטר ביום. עדיף מים


אכילה:

· לאכול אוכל עשיר בסיבים תזונתיים - פירות, ירקות (סלק למשל), קטניות, דגנים

· לאכול קוואקר בבוקר במידה ושותים מספיק (במידה ולא שותים יכול להגביר עצירות)

· כף שמן זית – בבוקר/ בערב

· סובין / פסיליום – רק עם שתיית הרבה מים (8 כוסות ליום!)

· חצי שקית עליי בייבי מדי יום

· לחם עינן (חיטה טרום נבוטה)

· תה עם שורש ג'ינג'ר (רק אם אין יתר לחץ דם)

· גרעיני פשתן – רגיל / טחון

· 5 שזיפים יבשים בכוס מים בערב. לשתות את המים בבוקר (אם המים לא חומים ומתוקים – לחפש שזיפים אורגניים)


· כללי: לתרגל נשימות איטיות אל הבטן

· לבצע פעילות גופנית כלשהיא כל שבוע


· במידה ולא מצליחים לא להתעקש. לצאת מהשירותים לאחר 5 דק' ולנסות יותר מאוחר עם תחושת הצורך הבאה

· במידת האפשר לקום 15 דק' קודם


כשרשמה את ההמלצות, ניצן לא הייתה בטוחה שתצליח לשנות כל כך הרבה הרגלים בחייה. לכן תוך שיתוף הפיזיותרפיסטית בחששות שלה, היא התמקדה בהמלצה למקם שרפרף בשירותים. בנוסף ניסתה להתרוקן בבוקר לאחר שתייה של 1-2 כוסות מים. היא לא הצליחה לקום לפני הזמן, אך הפיזיותרפיסטית שלה אמרה שגם אם לא תצליח למלא אחר כל ההמלצות העיקר המגמה. כשהיה שקט בבית, ניסתה לנשום ולהימנע מלדחוף, ומה שהכי עזר לה הייתה ההנחיה לצאת מהשירותים לאחר 5 דק', כי אז לא 'בזבזה' זמן יקר של התארגנות בוקר.


בהמשך, נבדקה ניצן על ידי הפיזיותרפיסטית שלה ואובחנה כסובלת מצניחה של שלפוחית השתן. הדבר היה כרעם ביום בהיר עבורה, אך היא הבינה כי אם תאמץ הרגלי התרוקנות נכונים ותלמד לאמן את שרירי רצפת האגן שלה, תימנע החמרת הצניחה. במפגש זה הן גם חיפשו פעילות גופנית שמתאימה לתקופת אמצע ההיריון. הן הסכימו כי שחיה היא הפעילות המתאימה לניצן, אלא שעליה להתחיל בהדרגה ולבחון את תחושות גופה. ניצן החלה לשחות פעמיים בשבוע, והשחייה הפכה לזמן בו בילתה עם עצמה ללא רעשים. פעילות גופנית בהריון ולאחר לידה הינו נושא חשוב ועל עקרונותיו ארחיב בהמשך.

לגבי ניצן, לא היה ברור לה עניין הנשימה הסרעפתית. לכן, פנתה שוב לפיזיותרפיסטית שלה למפגש של הסבר ותרגול.

על מפגש זה ארחיב בפוסט הבא.


האם הזדהתן עם סיפורה של ניצן?

אם כן, נסו את ההמלצות שניתנו לה. אולי הן יעבדו גם בשבילכן.

במידה ולא, כדאי לפנות לפיזיותרפיסטית רצפת אגן או לרופא היות ויש אפשרויות נוספות לפיתרון הבעיה.


בהצלחה!



70 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תרגיל 6

Comments


bottom of page