ו א גי ני ס מוס, נרתעת מחדירה.
הנה אמרתי את זה מילה מוזרה ומאיימת...כמו קללה שרובצת
טלי (שם בדוי) הבינה כבר מנעוריה שקיים שם קושי בלי שם, שלא מדברים עליו. כנערה לא יכולתי להחדיר טמפון. מהתחלה זה היה לי קשה מדי, כואב, לא מאפשר. ניסיתי בכוח ולא הצלחתי. משהו שם נאטם עליי. עברתי לפדים, לא נורא. תחתוני מודי בודי לא היו אז באופנה, והשלמתי עם זה.
הייתי ילדה רגילה, אף אחד אינו רגיל בעולם החובט הזה, אבל בכל זאת ללא טראומה משמעותית. פשוט ילדה/אישה רגישה, נורא רגישה... למבט הזה של החוץ, כשכל דבר שקורה מקבל תהודה גדולה. בגיל 13 קיבלתי מחזור, יותר מאוחר מאחרות. ילדה רזה, גבוהה, תמירה, עם שיער חלק ארוך ושופע עם פוני. ילדה שאין מה לדאוג לה, תלמידה טובה שתמיד הצליחה בלימודים. מאוד מאורגנת, 2 חברות הכי טובות, מנגנת בפסנתר מוזיקה קלאסית, בעיקר שופן. ילדה סטנדרטית, לא בולטת מדי.
התחלתי לצאת עם בנים מאוחר יחסית לבנות גילי כי התבגרתי מאוחר יותר, וגם אולי קצת חששתי. בפעם הראשונה שלי, היה לי חבר ממש חמוד ומתחשב. אך אני לא הייתי מודעת, ובקיום יחסים חשבתי שמותר שזה יכאב כי זו ההתחלה. זה היה מאוד מאוד כואב. מכאב לכאב הקשר הפסיק והתנתק.
ואז היה לי חבר נוסף. איתו זה היה קצת אחרת. אך גם הרגיש כואב. ניסיתי שוב וזה שוב כאב. חשבתי שכך אצל כולן. דיברתי עם חברותיי הטובות שהמשיכו איתי מילדות. מירי וגיל ישבו מולי ולא הבינו אותי כ"כ, להן לא היה כאב. אולי קצת אי נעימות בפעם הראשונה, אבל לא כאב. כאב זה משהו שנשאר איתך. שיוצר רתיעה, שמוריד את החשק לקשר.
הרגשתי פגומה, שיש לי בעיה, שמשהו לא בסדר אצלי!!! ואני כבר אחרי צבא. מה יהיה איתי?
מוכר?
טלי הגיעה אליי לטיפול פיזיותרפי, אחרי שאמה, אחות במקצועה, החלה לדאוג ליחסים הזוגיים של בתה. בתה הנפלאה, היפה, התמירה, הרגישה, שלא הצליחה להתמיד במערכת יחסים. אז הן דיברו ביניהן. זה לא קל לשתף אמא, שרק רוצה בטובתך ובטוחה שאת הדבר הכי נפלא עלי אדמות, שיש לך בעיה. פוחדת לאכזב...
בסוף הן דיברו, טלי נפתחה אליה וסיפרה. זה היה מקום של חיבור.
בהתחלה היה קושי לגשת לאזור, ונעשו כמה טיפולים חיצוניים שלא נגעו בכאב הנרתיקי. הטיפול כלל טכניקות מגע, הרגעה, שחרור, ויצירת קשר ומרחב בטוח.
אח"כ היו כמה טיפולים שבהם נעזרנו במאמני נרתיק. בעדינות רבה ובמעבר איטי בין מאמן למאמן פחתו הכאבים. היה גם קשה כי טלי הייתה צריכה לתרגל בבית, להתעמת עם הקושי הזה ביומיום. אבל ההתמדה משתלמת.
היום, כמה חודשים לאחר הטיפול הפיזיותרפי, טלי פגשה מישהו. היא בזוגיות טובה, מתחשבת, ואפילו התחילה לחשוב על קיום יחסים. כשניסתה לאחר חששות רבים, גילתה שמשהו השתנה. אין כ א ב. זו הייתה הפתעה גדולה מדי. אז היא ניסתה זאת שוב. לא מאמינה. שמחה שטיפלה בזמן, ולא חיכתה עם הטיפול שנים רבות מדי.
לפעמים אנו צריכות לפנות לגורם מטפל ולהתיר את הפלונטרים שבנו.
אל תהיי לבד עם הכאב! זה לא אמור לכאוב! ואת לא פגומה!!!
מוזמנת לפנות אליי בזמנך. אני מקבלת בכרכור ואשמח ללוות אותך במסע אל חיבור זוגי ללא כאב.
052-4600468
https://wa/me/0524600468
