יש רבות שסובלות מכך בכל מיני גילאים. רבות מהן סובלות זמן רב, אך מתביישות לספר, או לא ידעו כי קיים מענה. הן לא משתפות כי חושבות שכולן חשות כך, כי זה המצב התקין או כי יש בהן פגם.
לתופעה זו מונח מקצועי הקרוי Provoked Vestibulodynia (הווסטיבול הוא המבוא לנרתיק, דיניה - זה כאב). כמתואר במאמר https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32605092, הכוונה היא לאי נוחות משמעותית או כאב, שמורגש בפתח הנרתיק בזמן חדירה או ניסיון חדירה. החדירה יכולה להיות של הפין אך לא רק. אצבע, ויברטור, ספקולום או טמפון, יכולים גם כן להיות מעוררי כאב. חשוב להזכיר, שליקוי זה הוא חלק מתופעה רחבה הרבה יותר של תפקוד מיני לקוי שיש לו פנים רבות.
יכולות להיות סיבות שונות לכאבים.
א. בגילאים שונים יש ירידה בהורמון האסטרוגן. למשל אם את נוטלת גלולות, מניקה, או בגיל המעבר. ירידה זו גורמת להידקקות רירית הנרתיק והפיכתה לשברירית ורגישה יותר (אטרופיה נרתיקית).
ב. יכול להיות מצב של רגישות יתר למגע (אלודיניה) של רירית הנרתיק. במקרים אילו, גם חשיפה לבגד צמוד, מגן תחתון, או כל מרכיב היגייני אחר (אבקת כביסה, סבון ועוד) יכולים לעורר כאב או רגישות.
ג. לעיתים יש נשים שנולדות עם שער נרתיק צר ('קרום בתולין' צר).
ד. רגש. המרכיב הרגשי יכול להופיע כגורם ראשוני -חרדה מעצם החדירה לנרתיק (וגיניסמוס). זהו מצב של כיווץ יתר של שרירי רצפת אגן במפגש עם חדירה או מחשבה על חדירה. יכול להיות גם תסכול וחרדה שנלווים לכאב. במצב זה נוצר 'מעגל רשע': הכאב יוצר חרדה ותסכול שמחמיר את הכאב וכך הלאה.
הטיפול בכאב הוא מורכב, ופעמים רבות יש מספר גורמים שמטפלים בכאב: רופא משפחה, גניקולוג או אורוגניקולוג, פיזיותרפיסטית לרצפת אגן, סקסולוג ומטפל רגשי/פסיכולוג.
הטיפול הפיזיותרפי מתבצע על ידי פיזיותרפיסטית לרצפת האגן שהוכשרה לכך והוא טיפול פיזי. במהלכו, מבוצעות טכניקות מגע שונות חיצוניות ופנימיות, בצורה הדרגתית ורגישה (במישור הפנימי דרך חשיפה הדרגתית לכאב); הדרכה להרפיה וסיכוך האזור; טיפול חשמלי במידת הצורך ועוד.
יש מענה לכאב. אל תישארי איתו לבד!
